דן

ילדות עד הנישואין

נולדתי בחיפה בשנת 1952, הורי עלו ממזרח אירופה והיו מחלוצי הארץ וממייסדי קיבוץ בצפון; הם שרתו בנאמנות את המדינה במשך שנים רבות. אבי השתתף במלחמת העצמאות ושם נפצע באופן רציני.
אני גדלתי בישראל שאחרי המלחמה; סיימתי את לימודיי בתיכון והתגייסתי לחיל האויר. כמה שנים לאחר שחרורי מצה"ל פגשתי את אשתי ולאחר כשנה התחתנו וגרנו בגליל; נולדו לנו שלושה ילדים - שני בנים ובת.

חיפוש אחר משמעות

הייתי אומר שכבר בשנותינו הראשונות כזוג נשוי, הינו עסוקים בחיפוש. רצינו משהו יותר מבילוי טוב או לעשות חיים ולטייל. חיפשנו משהו רוחני, משהו עמוק יותר. התחלנו לעסוק בדברים שונים הקשורים לתנועת "העידן החדש" – קצת מדיטציה טרנסנדנטלית, קצת יוגה, אבל לא היינו כל-כך רציניים לגביי הדברים האלו כי הם לא ענו על הציפיות שלנו. הצטרפנו 
לסדנאות "I AM” שאמורות להבהיר לך מי אתה ומה אתה, ללמד אותך איך להגיע למודעות עצמית, ללמד אותך שאתה יכול לעשות הכל בכוחות עצמך ושהשמיים הם הגבול. 

שנת שבתון בארה"ב

בקיץ 1991, הוצע לי לקחת שנת שבתון בארה"ב מטעם העבודה שלי. אז עזבנו יחד, כל המשפחה לארה"ב. מעבר לעבודה שהייתי צריך לעשות ולטיולים המתוכננים, החלטנו למצוא אנשים שמעורבים ב"עידן החדש" ובסדנאות שהכרנו מישראל, ולהיכנס עמוק יותר לדברים האלו; ועם המחשבה הזו הגענו לארה"ב. היום אנחנו יכולים להעיד שלאלוהים היו תכניות אחרות לחלוטין ממה שחשבנו. 

פגישה גורלית

כעשרה ימים לאחר שהגענו לארה”ב, התמקמנו בבית מאובזר ומרוהט בכל דבר שהיינו צריכים. היה אז קיץ והילדים היו בחופש, אז החלטנו לעשות טיול במקום לא רחוק. תכננו טיול של יום אחד לפארק טבעי עם מפלים ונהר שזורם באמצע הפארק. בדרך לשם עצרנו בחנות כדי לקנות מצלמה, אותה לבשה אשתי בגאווה סביב צווארה. החנינו את הרכב בחניון הפארק והתחלנו לרדת ברגל לעבר המפל. בדרך למפל ראינו אישה בערך בשנות החמישים לחייה, יושבת על סלע ומדברת עם מישהו. אשתי אמרה לי: "תראה תראה, תלויה לה על הצוואר מצלמה בדיוק כמו שלנו!” לא הבנתי מה כל-כך חשובה האישה הזאת עכשיו, הרי אנחנו באנו לראות את המפל. ופתאום בלי שום הודעה מוקדמת, אשתי "קפצה" על האישה הזו והתחילה להגיד לה באנגלית די רעועה; “תראי יש לנו את אותה מצלמה!” אני הרגשתי כל-כך נבוך אז התחלתי לקרוא לילדים ששחקו ורצו סביבנו, ולאט לאט התרחקתי מאשתי, אבל היא קראה לי ואמרה "בוא בוא, זו בברלי.” בברלי הסתכלה אלינו בעיניים גדולות ואמרה "אתם יהודים! אתם ישראלים! כמה נפלא, אני גם יהודיה! ואני כל-כך שמחה לפגוש אתכם ובמיוחד כאן במקום הזה!” טיילנו ביחד כמה שעות ודיברנו. היא כל הזמן דיברה על אלוהים; כמה שהוא טוב אליה ואוהב אותה, ואנחנו חשבנו שמצאנו מועמדת טובה לסדנאות ה"עידן החדש'" שהיינו חלק מהן. סיפרנו לה כמה שסדנאות "I AM” הן נפלאות והצענו לה גם להשתתף. למרות שרק נפגשנו, הרגשנו כאילו אנחנו מכירים כבר שנים. משהו קָרַן מבברלי, משהו מיוחד. המשכנו לטייל עוד כמה שעות ואז הגיע הזמן ללכת. כשהגענו לחניון ראינו שהוא כמעט ריק, ושהמכוניות שלנו חונות בדיוק אחת על יד השנייה; היום ברור לנו שיד אלוהים הייתה בדבר. לפני שנפרדנו הזמנו את בברלי לבוא לחגיגת בר המצווה של בננו בעוד שלושה חודשים. 

צעד ראשון באמונה

מועד בר המצווה הגיע ובברלי אכן באה והצטרפה אלינו לארוחת הערב, אבל ישנה את הלילה אצל חברה שגרה באותה עיר, כי היא לא רצתה להכביד עלינו. כשנהיה מאוחר הילדים הלכו לישון ואנחנו המשכנו לדבר על נושאים שונים. יותר מאוחר, כשכבר הינו מוכנים ללכת לישון, בברלי לפתע נעמדה ואמרה שהיא מאמינה בישוע המשיח. היא הסבירה לנו על האמונה שלה וקראה לנו פסוקים מהתנ”ך. אני לא זוכר את כל מה שקרה שם, אבל דבר אחד אני זוכר בברור עד היום, שממש באותו רגע כשהיא אמרה את זה – האמנתי! אפילו לא ידעתי למה. אשתי ואני גדלנו בישראל ואף פעם לא ידענו שיש יהודים המאמינים בישוע. עבורנו ישוע תמיד היה נוצרי וגוי ומי שמאמין בו לא יכול להיות יהודי. אנחנו כיהודים מאמינים באלוהי אברהם, יצחק ויעקב וזהו. מעולם לא קראנו בברית החדשה, אפילו לא נגענו; חשבנו שזה הספר לא שלנו אלא של הגויים. גדלנו עם תפיסה שלילית לגבי מיסיונרים מסוכנים שעושים דברים מסוכנים, והאמנו בזה שנים רבות. אבל, באותו רגע כשהיא אמרה שהיא מאמינה בישוע, ידעתי שזוהי האמת. אני לא יודע למה, אבל משהו קרה בתוכי – מבפנים, לא באינטלקט שלי. באופן טבעי אני אדם מאוד הגיוני, מאוד רציונאלי. במקצועי אני מהנדס, ואני תמיד חושב בדרך מאוד הגיונית. מה שקרה לי באותו רגע לא יכול להיות מוסבר בצורה הגיונית. אשתי ענתה איתי ביחד, “כן, כן אם דני מאמין אני גם מאמינה.” הבנו שזו האמת. אני זוכר שאמרתי "לא יכול להיות שזו לא האמת; היו כל-כך הרבה משיחי שקר שקמו במשך הדורות ולא נשאר מהם כלום, אף אחד כבר לא הולך בעקבותיהם. אבל ישוע – יותר מחצי העולם הולך אחריו! חייב להיות בכך משהו אמיתי.”

זה יהודי!

בברלי הביאה לנו את ספר הברית החדשה בעברית. אשתי שבאה מרקע מסורתי, פחדה לקרוא בברית החדשה; היא חששה ממה שאביה ואחיותיה ומשפחתה יגידו כשיגלו שהיא קראה בספר הזה. אני גדלתי בבית חילוני ואתיאיסטי, כך שלא הייתה לי בעיה עם הנושא, למעשה מאוד סיקרן אותי להתחיל קרוא. אז אני התחלתי לקרוא מהברית החדשה ואשתי מהתנ"ך. מהרגע שפתחתי את הברית החדשה, התחילה חוויה נפלאה. פתאום מצאתי כל-כך הרבה אוצרות בספר, והכל היה כל-כך יהודי! הדבר המדהים ביותר היה, שראיתי את כל העקרונות מסדנאות ה"עידן החדש'” וה"I AM” בספר הברית החדשה. אז חשבתי לעצמי "רגע, מי גנב ממי? הסדנאות קיימות אולי 10-20 שנה, אבל הברית החדשה קיימת כבר 2000 שנה!” הבנתי שהיוצרים של סדנאות ה"עידן החדש'”, שאבו את כל הרעיונות שלהם מן הברית החדשה. הם פשוט הוציאו את אלוהים ושמו את האדם במרכז; כך שהאדם מצטייר ככל-יכול. אבל בברית החדשה – אלוהים קיים והוא במרכז. 
כך התחלנו בדרכנו החדשה עם ישוע; לאט לאט עם הרבה שאלות. מפעם לפעם בברלי היתה נוסעת שעות ארוכות כדי לבקר אותנו; היינו יושבים איתה הרבה שעות, אל תוך הלילה, עם הרבה התרגשות וסקרנות. היינו קוראים יחד בתנ"ך ובברית החדשה והדברים החלו להתבהר. עם הזמן, החלקים השונים התחברו לתמונה אחת שלמה. היום אנו רואים כיצד אלוהים השתמש בבברלי כדי לתת לנו את המתנה הנפלאה מכולן – חיים! כי מאז אותו יום קיבלנו חיים חדשים - חיים נפלאים.

היום

היום ליבנו שלם. אנו יודעים שכל אדם נולד עם חלל ריק בליבו שהוא לא יכול למלא. במשך השנים ניסינו למלא את אותו חלל בבילויים, כסף, נסיעות ועוד כל מיני דברים, אך ללא הואיל – בכל פעם הלב שלנו היה מתמלא ומתרוקן, מתמלא ומתרוקן, ולעולם לא נשאר מלא. ואז לפתע מי שמילא אותו היה ישוע – ומאז יש לנו שלום. יש לנו שלום נפלא עם אלוהים, אז אנו לא צריכים לפנות לאף מקום אחר על מנת למלא את החוסר. באנו לנחלתנו ומנוחתנו. חיינו בידיו; הוא מדריך ומוביל אותנו בכל יום. יש לנו קשר אישי איתו – הוא לא אלוהים רחוק שרק יושב בשמיים; הוא מדבר איתנו ואנחנו איתו, הוא שומע אותנו ואנחנו אותו. וכמה שהחיים שלנו טובים על הארץ כילדיו של אלוהים, אנו יודעים שטובים הרבה יותר החיים הנצחיים שמחכים לנו. אנו יודעים לאן אנו הולכים כשנעבור מן החיים האלו; אנו נלך למקום הנפלא ביותר – להיות בחיק אלוהים - למעלה בשמיים, לחיות איתו לנצח במקום שבו יש חיים, שמחה ושלום אין קץ. אין לנו פחד מן המוות שכן זהו רק מעבר מן החיים כאן אל החיים הנצחיים יחד עם אלוהים והמשיח בשמיים. מה יכול להיות יותר טוב מזה?