שושי

 
00:00

ילדות

נולדתי בירושלים באוקטובר 1950 וגדלתי בשכונה שרובה מורכבת ממשפחות דתיות. היינו משפחה דתיה-מסורתית עם תשעה אחים ואני אחת משש אחיות. אחד מאחיי נפל במלחמת ששת הימים. 

לא גן של שושנים

הכרתי את בעלי בסוף שנת 69 בעת שירותו בצה"ל. לאחר שנתיים וחצי התחתנו. חיינו חיים רגילים. אני עבדתי בתור פקידה במנהל מקרקעי ישראל ובעלי עבד בתעשייה הצבאית. אהבתי את בעלי מאוד. אחרי תשעה וחצי חודשים נולד שרון, הבן הבכור. בעלי התחיל לשתות ואפילו בגד בי עם נשים אחרות; אבל תמיד הייתי סולחת לו על הכול. אחרי ארבע שנים נולדה קרן, בתנו הראשונה, אבל בעלי המשיך עם ה"שטויות שלו" ותמיד קיוויתי שהוא יפסיק. המשכנו לעבוד וקנינו דירה בירושלים. לא הייתה לנו תמיכה מהמשפחה אבל הסתדרנו לא רע.שנתיים וחצי לאחר מכן נולדה נטע, בתנו השנייה ואני הפסקתי לעבוד. קנינו בית במעלה אדומים ובעלי התחיל לשתות יותר ויותר. 

“וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה׃"

הייתי הולכת לרבנים וקונה כל מיני קמעות שחשבתי שיעזרו לבעלי להפסיק לשתות. ניסיתי לשמור את המסורת כי חשבתי שזה מקרב אותי לאלוהים. קראתי בתהילים, הדלקתי נרות בשבת וחשבתי אפילו להפוך להיות דתיה. הייתה לי שכנה דתייה שניסתה לשכנע אותי שזה יעזור. 

מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי?”

חמתי נפטרה ובעלי שתה עוד יותר. היה לי קשה. בתוך השנה הזאת נפטרו גם אחיו של בעלי ואמי. היה לי מאוד קשה והייתי בדיכאון. בשנת 1990, בעלי קיבל את הפיצויים המגיעים לו מהעבודה, ובכסף הזה הוא פתח פאב למרות התנגדותי. בכיתי לאלוהים והתפללתי אליו שהוא ייקח את הפאב, למרות שבעלי הרוויח הרבה כסף, הוא נהיה אלכוהוליסט וזה פגע בו בכבד ובפרקים. בסופו של דבר בעלי מכר את הפאב והתחיל לעבוד בשמירה. 

תפנית מפתיעה

בתקופה הזו, הוא הכיר את משה, בחור מרוקאי שדיבר איתו על האמונה בישוע. בעלי חשב שהוא משוגע אבל לבסוף גם נהיה למאמין בישוע. הוא הפסיק לשתות ולצאת עם נשים אחרות ובכלל השתנה לחלוטין. אני בתור יהודיה לא יכולתי להבין שישוע הוא המשיח ומלך ישראל, ולכן היו לי ולבעלי המון מריבות. הרבה אנשים התפללו עבורי יחד עם בעלי. 

“עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה"

בתקופה הזאת חוויתי התקפי חרדה חמורים, והלכתי לפסיכיאטר שנתן לי טיפול תרופתי, אבל החרדה החריפה. פניתי לרבנים ושילמתי להם המון כסף כדי שירפאו אותי. בעלי והחברים שלו לא הפסיקו להתפלל בשבילי. היה מנהיג קהילה בשם ג'ף שהגיע לבית הקהילה שבעלי היה חלק ממנה. בעלי הזמין את ג'ף ואשתו הביתה והוא דיבר איתי על נושא החרדה ושאל אם אני מוכנה שהוא יתפלל בשבילי. הסכמתי. לג'ף הייתה אישה מקסימה ופשוט התאהבתי בהם. הם שיקפו את ישוע ודרכם ישוע דיבר אלי. בסוף הבנתי שישוע אוהב אותי. לאחר שבוע בערך, קיבלתי את ישוע כאדון בחיי והתחלתי לקרוא בכתובים. אלוהים שיקם את יחסיי עם בעלי, ריפא אותי מהחרדות ובהדרגה גם כל ילדי נהיו לתלמידי המשיח. אני מודה לאלוהים על טובו.