אליחן

 
00:00

רקע

שלום. שמי אליחן. אני במקור מקריית טבעון אבל אני כרגע גרה בנתניה. אני גדלתי במשפחה שלא מאמינה בישוע.   

סמים

אבא שלי היה צורך סמים בנוסף לבעיות שהיו לו. אמא שלי גם השתמשה בסמים והיא סבלה מדיכאון אחרי לידה ומאנורקסיה.   

שתי עולמות

כשהייתי בת שנתיים, אמא שלי קיבלה החלטה להאמין בישוע. כתוצאה מכך התחלנו ללכת לקהילה. זה יצר מצב שבו אני גדלתי בשתי עולמות. מצד אחד היה את העולם של הלא מאמינים שבו היה את הסמים ואת כול הפתיחות לעניין הזה ומצד שני את העולם של המאמינים שבו הולכים לקהילה ומאמינים באלוהים. לא אהבתי לחיות בשתי עולמות. מצד אחד לא אהבתי ללכת לקהילה כי זה היה משעמם ובאותה תקופה לא הבנתי למה מדברים על ישוע כי חשבתי שזה לא שייך לנו כיהודים. מצד שני, לא יכולתי להישאר בבית בגלל כול הבעיות עם אבא שלי. אני זוכרת שיום אחד ישבתי על המיטה וחשבתי על איך שהדלת כול כך קרובה ושאלתי את עצמי מה מונע ממני לפתוח את הדלת ולברוח?. אבל אני הרגשתי איזה קול בתוכי שאומר לי שאני יותר חזקה מזה ושאומר לי לא לעשות את מה שרציתי וכתוצאה מכך אף פעם לא פעלתי בעניין הזה למרות שמאוד רציתי. כך עברו השנים. באיזה שלב אבא שלי עבר תאונת עבודה וכתוצאה מכך הוא נהיה קטוע רגל. זה יצר מצב שעוד יותר בעיות נוספו בבית. אמא שלי הקדישה כול כך הרבה זמן בלטפל באבא שלי שאני הרגשתי לבד.       

סימן ראשון מאלוהים

כשהייתי בת 9, היה לי שיעור צילום בבית ספר. המטלה שהוטלה עליי היה להביא קופסא של נס קפה. כול הזמן שכחתי להביא ונאמר לי ע"י המורה שאם אני אשכח שוב, הוא יוציא אותי מהשיעור. זה דבר שלא רציתי שיקרה. כאשר ישבנו ביחד כול המשפחה בסלון, אני אמרתי שאם אלוהים קיים, הוא יענה לתפילה שלי. זה היה לילה ולא יכולנו להביא את הקופסא. אבא שלי אמר לי לא להתפלל שמשהו יקרה למורה הזה כי אלוהים לא יענה לתפילה כזו. אמרתי לו שלא ידאג כי אני יודעת מה אני עושה. אני הלכתי להתפלל בחדר ויצאתי עם חיוך ושלום שאלוהים יודע מה הוא עושה. למחרת הלכתי למזכירות בבית ספר על מנת לשאול אם המורה נמצא. נאמר לי שהוא לא נמצא כי הוא נקרא למילואים. יצאתי מהמשרד בהלם ובשמחה גדולה. כשהגעתי הביתה ראיתי שאבא שלי מחכה לי בחוץ. הוא שאל אותי איך זה הסתדר עם המורה ואמרתי לו שהוא נקרא לשירות מילואים. אבא שלי היה יותר בהלם ממני מהעובדה שאלוהים לקח את הזמן כדי לענות לתפילה שלי. אם השנים שעברו מאז, אני הבנתי שאני לא לגמרי  לבד ושיש מישהו איתי. לא היה לי חברים אבל ידעתי שיש מישהו שנמצא איתי תמיד וזה שיפר מאוד את ההרגשה שלי.   

החלטה

בגיל 12, אבא שלי נפטר מסרטן. כתוצאה מכך כול העולם שלי קרס. היה לי מאוד קשה להתמודד עם זה. אחרי שזה קרה נסענו לשוויץ כדי לבקר חברים. בביתם שמעתי את השיר " כאייל תערוג ". ברגע ששמעתי את השיר הזה התחלתי לבכות. התפללתי לאלוהים ואמרתי לו שאני רוצה להאמין בו. אמרתי לו שאני רוצה להקדיש לו את כול החיים שלי. כתוצאה מכך נתמאלתי בשלום, אהבה וחום שלא הרגשתי לפני זה. בגיל 13 החלטתי להיטבל ומאז אני מאמינה באלוהים.    

דברי הפצרה

יש מישהו שמת עבורכם. הוא היה מוכן לקחת את הצעד הזה בישבילכם כדי שתוכלו לחיות. אם אתם חושבים על זה, כמה אנשים הייתם יכולים לרשום ברשימה של אנשים שהיו מוכנים למות עבורכם?. כשחושבים על זה, אף אחד לא היה מוכן למות עבורכם. אז יש מישהו שהוא בעצם אלוהים שמת עבורכם. הוא היה מוכן לעשות את זה כדי שאתם תחיו. זה המתנה הכי ענקית שיש.