דניאל

ילדות

גדלתי בבית יהודי משיחי. גם אבי וגם אימי הם יהודים שמאמינים שישוע הוא המשיח. שמרנו כמובן את המסורת היהודית: קבלת שבת משפחתית, צום ביום כיפור, 4 כוסות יין והרבה מצות בפסח ועוד הרבה דברים אחרים שקשורים למסורת. אבל בנוסף למדנו גם את הברית החדשה ועל ישוע כמשיח בן-דוד.
כילד פשוט קיבלתי את כל מה שחינכו ולימדו אותי. אבל בשלב מאוחר יותר בחיים, קצת לפני השירות הצבאי, הגיעה התקופה בה הייתי צריך להחליט בשביל עצמי האם האמונה של הוריי היא גם האמונה שלי.  התחלתי לשאול שאלות ולחקור יותר לעומק. אבל לאחר שהתגייסתי לא היה לי כוח או זמן פנוי לעסוק בשאלות הנוגעות לאמונה ודת. את שלוש שנות שירותי בצבא העברתי ביחידה קרבית מבלי שממש הקדשתי זמן בניסיון להבין יותר ולחפש תשובות לשאלותיי.
לקראת סוף הצבא התחלתי להבין שאכן קיים כוח עליון ששולט ומשפיע עלינו. לא יכול להיות שהכל פשוט קורה באופן אקראי ובלי איזשהו סדר מסוים, אפילו אם הוא נשגב מבינתנו. ככל שקראתי יותר את התנ"ך ראיתי שהנושא שחבוי לכל אורכו הוא המשיח, שצריך לבוא כדי לגשר בינינו לבין אלוהים. כאשר קראתי את ספר הברית החדשה ראיתי בצורה ברורה ביותר שהמשיח המובטח מהתנ"ך חייב, אבל חייב, להיות ישוע. התנ"ך מנבא בדייקנות רבה על המשיח, ספר הברית החדשה מתאר את התגשמות נבואות התנ"ך לגבי המשיח באופן מושלם. הכל פשוט התחבר לי יחדיו. 

זהות

היה לי מאוד חשוב שיראו אותי כיהודי, כי ככה גדלתי וזאת המורשת שלי. ככל שהסתכלתי על דמותו של ישוע ומי שהוא היה, הבנתי שלהאמין בבחור יהודי שחי בארץ ישראל, לימד בבית המקדש, חולל נסים ונפלאות לחולים, התווכח עם רבנים וחגג את הפסח כל שנה בירושלים זה מאוד יהודי!
אבל ישנו דבר אפילו חשוב יותר שהבנתי: אותו כוח עליון שברא אותנו ושם אותנו פה רוצה שתהיה בינינו לבינו מערכת יחסים ממשית, כמו בין אבא לילדיו, ויותר מכל הוא רוצה שאנחנו נכיר אותו! בשביל זה הוא שלח את המשיח ישוע, כדי לכפר על חטאנו ולסלול עבורנו דרך חדשה בה נוכל להתקרב אליו ולהכיר אותו. כל יום שעובר אני מכיר את אלוהים יותר ויותר – ואין דבר נפלא מזה בכל העולם כולו.